מרוץ הסמכויות: היכן נכון לנהל את הליך הגירושין?

במדינת ישראל קיימת "סמכות מקבילה" בנושאי משפחה. מצד אחד עומד בית המשפט לענייני משפחה, ומצד שני עומד בית הדין הרבני. פיצול זה יוצר את המושג הידוע כ"מרוץ הסמכויות"- המרוץ של כל אחד מהצדדים להקדים את השני ולהגיש את תביעתו לערכאה שנוחה לו יותר.

מהו "מרוץ הסמכויות" ואיך הוא נקבע?

הכלל הבסיסי הוא שהערכאה אליה הוגשה התביעה לראשונה, היא זו שתקנה לעצמה את הסמכות לדון בנושא. עם זאת, כדי שבית הדין הרבני יקנה סמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין (כמו רכוש, משמורת ומזונות), על התובע לבצע "כריכה" כדין.

כדי שהכריכה תהיה תקפה, עליה לעמוד ב"מבחן המשולש":

• תביעת גירושין כנה: שבאמת פניו של הצד להליך גירושין.
• כריכה כדין: שהנושאים (כמו חלוקת רכוש) נכרכו בפירוש ובאופן מפורט.
• כריכה כנה: שהרצון לנהל את הדיון דווקא בבית הדין הרבני אינו מבוסס על טקטיקה פסולה בלבד, אלא על רצון אמיתי להתדיין בערכאה זו.

חוק להסדר התדיינויות (יישוב סכסוך)- כללי המשחק החדשים

חשוב להדגיש כי בשנים האחרונות, אופי "המרוץ" השתנה בעקבות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. כיום, לא ניתן להגיש תביעות בענייני משפחה באופן מיידי למי מהערכאות (למעט סעדים זמניים דחופים). הצעד הראשון שמחויב על פי חוק הוא הגשת "בקשה ליישוב סכסוך", אשר פותחת תקופה של עיכוב הליכים (פסק זמן) שבה מופנים הצדדים ליחידת הסיוע.

רק במידה והליך זה מסתיים ללא הסכמות, מוקנית לצד שהקדים והגיש את הבקשה ליישוב סכסוך זכות קדימה בת 15 ימים לבחור לאיזו ערכאה הוא מעוניין להגיש את תביעותיו. כלומר, "מרוץ הסמכויות" של ימינו הוא למעשה המרוץ להגשת הבקשה ליישוב סכסוך. לקריאה מורחבת על השלבים והמשמעויות של הליך זה, ניתן לעיין במאמר המפורט בנושא יישוב סכסוך המפורסם באתר. קיבלת תביעה ליישוב סכסוך? המדריך המלא ומה שחשוב לדעת

מיתוס מול מציאות: האם בית הדין הרבני תמיד לטובת הגבר?

קיימת סטיגמה רבת שנים לפיה "לגברים עדיף להגיש תביעה בבית הדין הרבני ולנשים עדיף בבית המשפט לענייני משפחה". המציאות המשפטית כיום הרבה יותר מורכבת ובוחנת כל מקרה לגופו:

• בנושא הרכוש: שתי הערכאות מחויבות לפסוק על פי חוק יחסי ממון והלכת השיתוף. עם זאת, ייתכנו הבדלים בגישות הפסיקתיות לגבי סוגיות ספציפיות כגון נכסי קריירה ומוניטין אישי.

• בנושא מזונות ילדים: בעקבות פסיקת בית המשפט העליון (בע"מ 919/15), מזונות ילדים מעל גיל 6 בבית המשפט לענייני משפחה נקבעים תוך שקלול היכולת הכלכלית של שני ההורים וחלוקת זמני השהות. פסיקה זו צמצמה פערים משמעותיים שהיו קיימים בעבר.

• זמני שהות (משמורת): לעיתים בתי הדין הרבניים עשויים לנקוט בגישה שמרנית יותר בנושא חזקת הגיל הרך, בעוד בית המשפט לענייני משפחה נוטה לעיתים תכופות יותר לבחון מודלים של הורות משותפת ושוויונית, בהתאם לתסקירי הרווחה וטובת הילד.

השיקולים בבחירת הערכאה

בחירת הערכאה אינה עניין של נטייה מגדרית או "תחושת בטן", אלא אסטרטגיה משפטית המבוססת על נסיבותיו הספציפיות של התיק. בין השיקולים שיש לקחת בחשבון:

• טיב הנכסים של בני הזוג (עסקים, מוניטין, נכסים מלפני הנישואין).

• מעורבות ההורים בחיי הילדים וחלוקת התפקידים בבית.

• קיומם של הסכמי ממון תקפים.

• רמת ההשתכרות של כל אחד מהצדדים.

סיכום

ההחלטה היכן לנהל את הליך הגירושין היא קריטית, ובכוחה להשפיע על תוצאות ההליך ועל עתיד המשפחה לשנים רבות. בחירה שגויה של הערכאה או נקיטת הליכים מבלי לבחון את התמונה המלאה, עלולות להוביל לאובדן זכויות משמעותי. לפיכך, טרם פתיחה בהליכים, קיימת חשיבות עליונה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ומקיף, אשר ינתח את מכלול הנתונים ויגבש את האסטרטגיה המשפטית הנכונה והמדויקת ביותר.